נסענו אם ובת טיילות ותיקות, שילוב של ישראל, ג'מייקה ודרכונים אירופאים. בגדול רצינו לפגוש את מצריים העכשווית, קצת היסטוריה והרבה אמנות. 14 יום במקומות שנבחרו בקפידה והוזמנו מראש בבוקינג.קום: טיסה דרך אתונה לקהיר Agean Airlines קהיר - לינה בכיכר תחריר -City View, אסואן לינה בכפר הנובי - Kato Dool, לוקסור לינה בכפר בגדה המערבית - Nile Compound , גיזה לינה ליד הפירמידות - Sphinx Golden Gate Inn חזרה יבשתית דרך סיני ב -Blue Bus Business. הזמנות מראש נעשו אונליין דרך בוקינג.קום וגם הזמנות של כרטיסי רכבות ואוטובוס, הקצב היה של שלושה לילות ברוב המקומות כדי לתת לנו זמן להכיר ולשוטט. רצינו להיות בכפרים ורק בקהיר היינו במרכז העיר. בקהיר השתמשנו באובר ומטרו, בלוקסור במוניות, מעבורת וסירות. פגשנו אנשים נחמדים בכל מקום, תמיד עם סקרנות בריאה, רצון כן לתקשר ולעזור והרבה חוש הומור, הוזמנו לבתים ופעם אחת נענינו והמשפחה קיבלה אותנו בהתרגשות. במקביל נפנפנו בנימוס אך בנחישות את הגולד דיגרס באזורים המתויירים אבל מי שהגיע לו בקשיש קיבל. מהאוכל בגדול לא נפלנו, אכלנו גם ברחוב וגם במסעדות, ההיצע די דל וחוזר על עצמו פול, במיה אורז וכמובן גם טעמיה וקושארי, בטוח בבתים יש אוכל יותר מעניין ומגוון. בקהיר לנו בצנטרום וארוחת הבוקר הייתה במרפסת המשקיפה על כיכר תחריר. לקחנו בקהיר סיור של חצי יום מצויין בעיר עם המדריכה רניה חוסיין, רצינו תיווך נשי ביום הראשון וגם לשמוע ממנה איך זה להיות צעירה רווקה המפרנסת את עצמה בעיר, בסופו של הסיור התיישבנו לאכול קושארי באחד המקומות המומלצים. למחרת היה לנו יום בשלושת אתרי הפירמידות עם המדריך האני שהומלץ בפורום הוא מקסים ונתן לנו מעבר להסטוריה גם את נקודת הראות שלו על החיים עם משפחה במצריים, בדרך ביקרנו גם בבית מלאכה ענק לאריגת שטיחים והתרשמנו מהחקלאות באזור. החלטנו שאת שאר המסע נעשה ללא מדריכים ונקרא חומרים לבד גם בגלל תקציב אך בעיקר כדי לחסוך בזמן, בילינו בממוצע בכל אתר היסטורי כשעתיים ומבחינתינו זה הספיק. רצינו לשהות במקומות שבהם אפשר לבהות, וסתם לנוח,לצייר, לשוטט ברגל ולקשקש עם אנשים. רמת החדרים והשירות היו מעולים בכל מקום, הופתענו מסבלנות האין קץ שנדמה שיש לעם המצרי, לא ראינו אף פעם מישהו מתעצבן, הכל זורם או עומד בלי לחץ. דיברנו ערבית פלשתינאית שבורה עם שילוב מילים במצרית ואנגלית והבינו אותנו. הזדהינו כירושלמיות, דיברנו בינינו עברית ולא הייתה בעייה. אל קודס? פלסטין? איסראיל? רסטה ? ג'מייקה? בקיצור בילבלנו אותם. רכבת לילה מקהיר לאסואן הייתה סבבה, לכל קרון יש "בטלר" אישי, לנו היהבחור צעיר וחביב, הוא קיבל את פנינו בתא, הביא לנו ארוחת ערב ואח"כ הציע את המיטות. השינה הייתה נוחה. בבבוקר ביקשנו וקיבלנו קפה טורקי ולאחר מכן הגיעה ארוחת הבוקר, חוויה ממולצת. ממלכת נוביה הקדומה היא יפיפיה. אהבנו את עדינות העם הנובי אפריקאי וכמובן את האסטתיקה הצבעונית המדהימה באדריכלות , מבני בוץ מצויירים ועבודות יד יפיפיות, למרות שבשוק יש לחץ יותר ממתון מאוד מצד המוכרים מומלץ לקחת את זה באיזי וכן להסתובב. לקחנו סירה על הנילוס לסיור באי סהל בו יש כתובות הרוגליפיות בכתב חרטומים על הסלעים. הצטרפנו בארבע בבוקר להסעה למקדש אבו סימבל שלוש שעות לכל כיוון, טירטור אבל שווה. רכבת ללוקסור. מיקדש לוקסור ביום ומיקדש קרנק לעת ערב, שניהם נהדרים. לאחר שהתיש אותנו הסכמנו לתמוך בעגלון עלי ולקחת סיבוב עם סוסו בעגלה במרכז העיר. הציורים בקברי העובדים בדיר אל מדינה משגעים למרות שהקברים עצמם פשוטים יותר מאשר קבריהם של המלכים, לא להחמיץ. לנו בוילה מקסימה עם גן ובריכה בכפר וזכינו גם להתארח במשפחת נהג המונית שהסיע אותנו בבית פלאחים עתיק, בכפרים החיים הם בקצב איטי מאוד וחמורים לא חסר. בעיר טיילנו ברגל בסמטאות השוק, נראה שהיינו הזרות היחידות והתקבלנו בתשומת לב רבה. לקחת את רכבת היום הספרדית מלוקסור לגיזה זו הייתה בדיעבד טעות, אמנם חיסכון מדהים כי עלה גרוש וחצי אך נסיעה ברכבת לא נקייה שעוצרת בכל חור במשך 12 שעות עם 95% של גברים משופמים בגלאביות, ולהתאפק כל הדרך כי השירותים זו לא אופציה מומלצת. לא תענוג אבל שרדנו כדי לספר על הסדר המופתי ברכבת המצרית. בכל מקטע עלו רוכלים עם מנהג מוזר, לאחר שעמדו בסוף הקרון והכריזו על מרכולתם הם זורקים אל חיק הנוסעים את הסחורה וכשהם מגיעים לסוף הקרון הם אוספים בחזרה ממי שלא קנה, כולל מאנשים ישנים... בהתחלה נדהמנו ואח"כ צחקנו ברוב יאושנו כי זה חזר על עצמו בכל תחנה. תיארנו לעצמנו מה היה קורה בישראל או ג'מייקה אם מישהו היה מעיז לעשות דבר דומה. ביום האחרון בקהיר נהנינו מהשוטטות ומהאווירה הבוהמית בשכונת זמאלק עם רחובותיה המוצלים על ידי פיקוסים ענקיים עם גלריות ובתי הקפה הספוגים באמנות ובספרות ומהאדריכלות של ארמונות ובניינים עם מעליות הברזל עתיקות. הלינה בגיזה היתה במבנה חדש עם קומה חצי גמורה אבל החדר היה מפנק והנוף מהגג בארוחת הערב של מופע אורקולי באתר הספינקס והפירמידות היה מרשים. חזרנו באטובוס לילה של בלו בס מגיזה לדהב, מסך עם סרטים וערכת סנדביצ'ים ושתיה, נסיעה מעניינת דרך תעלת סואץ עם שלוש עצירות של כוחות הבטחון בדרך, מדהב לקחנו מונית לדיונה בנואבה, לנו שני לילות בחושה עם גיחה לריף ואז בבוקר מונית לגבול. אם יש שאלות אשמח לענות. מצרפת תמונות עם נסיכת הנילוס שלי 😊.